: ספר סימן עו

הקודם הבא

אסור ליקח רפואות ביו"ט כמו בשבת

עוד להנ"ל

ב) ומה שהבאת חידוש שיצאת לחדש דביו"כ מותר לחולה שאין ב"ס לקבל רפואות מה שאסור כן בשבת והבאת מדברי הרמב"ם פ"ה מהל` יסה"ת ה"ח ורמ"א ומג"א א"ח סי` תרי"ג ס"ד הנה מדברי הרמב"ם כוונתך במ"ש שם בדברים שאין מתרפאין כדרך הנאתן וחשב או שמאכילין אותו ביוה"כ ושלא כדרך הנאתן מותר ואפילו שלא במקום סכנה הנה אי משום הא אכתי אינו הכרח ואיכא למידק להיפוך מדכתב גבי דרך הנאתן דלא הותרו אלא במקום סכנה הזכיר יו"כ וגבי שלא כדרך הנאתן לא הזכיר יוה"כ אולי בכיון השמיט דוגמא מיו"כ כיון שאין מאכילין ביו"כ רפואות לחשאב"ס והבן, ומה שכתבת דלדברי הרמב"ם פשיטא דמותר אפילו לחולה שאב"ס לפי הבנת הטור א"ח סי` שכ"ח הנה הב"י הביא שם דה"ה כתב דדוקא בחלה כל הגוף והב"י דחה דבריו וכתב דברפואה לא התיר הרמב"ם דאיכא בזה איסור משום שחיקת סמנים ע"ש גם ההכרח שכתב מהרמב"ן דביו"כ אולי מתיר אף דבשבת מצריך ע"י שינוי מ"מ ביו"ט אולי מתיר לגמרי וכן הרא"ש וראיה מגמ` יבמות קי"ד דמחלק בין שבת דאיסור סקילה גזרו יו"ט דאיסור לאו לא גזרו ע"ש. ואף שהבאת שהמחצה"ש והמשנה ברורה סי` תרי"ג כתבו דאסור ליקח רפואות ביוה"כ כבשבת היכי דלא חלה כל גופו מ"מ לא חש להו ודחה דבריהם בגילא דחיטתא.

ואני תמה מאד האיך דחה דברי רבותינו אחרונים בלי ראי` וח"ו לא יעשה כן במקומינו ומימיהם אנו שותים דמוסכם הוא מכל הפוסקים דביו"ט אסור ליקח רפואות כמו בשבת וגזירת שחיקת סמנים שייך ביו"ט כמו בשבת ומתחלה עוד אביא לו ממטה אפרים סי` תרי"ג ס"ג שכתב ולרפואה גמורה מותר לרחוץ במקום שאין איסור משום רפואה בשבת ע"ד שנתבאר בסי` שכ"ח הרי כתב מפורש כהני אחרונים דגם ביו"ט איכא איסור רפואה וכ"ש ביו"כ, ועתה אביא לו דכן מבואר בדברי ראשונים הסמ"ק מצוה קצ"ד (דף קע"ב ע"ב מדפי הספר) כתב ואמימר שרא למיכחל עין שאין בו סכנה ביו"ט שני של גליות ובאיסור והיתר שער נ"ט סי` ל"ד וז"ל ומייתי בסמ"ק הא דאמ` שרי למיכחל עינא שאין בו סכנה ביו"ט שני של גליות וה"ה כל שאר חלאים שאין בהם סכנה מותר לרפאותן כדרכן ביו"ט שני של גליות דבמקומות צערא לא גזרו רבנן אבל בי"ט שני של ר"ה ודאי אסור ע"כ ועיין טא"ח סי` תצ"ו ותקי"ז ובמג"א שם, ובש"ע סי` תקל"ב בטש"ע כל הרפואה מותרת במועד, וכתב המג"א פי` שמותר לשתות דבר שהוא משום רפואה משמע דביו"ט אסור לשתות וראית המג"א חזקה הוא מהתוספתא הביאה הרי"ף והרא"ש והובא בב"י שם שותים מי זבלים ומי דקלים וכוס של עקרין במועד ומפורש דביו"ט אסור.

וראיתי בשו"ת אב"נ א"ח ח"ב סי` שצ"ד שעלה בחקירה שהאריך הרבה בהא דינא אי איכא איסור רפואה בי"ט והביא דברי המג"א הנ"ל ורצה לחלק בין רפואות שיש בהם לגזור משום שחיקת סמנים לשאין בהם לגזור משום שחיקת סמנים דבהני שיש משום שחיקת סממנים יש מקום לגזור אבל אין לאסור שאר רפואות בי"ט דזה הוי גזירה לגזירה והאריך שם בדחוקים לישב לשון התוספתא דמנגד ליה ובאמת כנראה דנעלם מעיני השר לפי שעה דברי האו"ה שכתב מפורש דכל החולאים ביו"ט שני הוא דשרי ולא בראשון. עוד אני תמה אבעל אב"נ שכתב שם באות י"ד ובענין יו"ט שני של ר"ה לא מצאתי היתר כי לא מצאתי בשום פוסק שיפסוק כאמימר דמתיר לכחול ביו"ט שני של ראש השנה והאריך שם וגם בזה הדרינן לכללא דלא ראה דברי האו"ה הנ"ל שכתב מפורש דביו"ט שני של ראש השנה אסור אפילו לאמימר.

עוד שם באות כ"א כתב האב"נ אך ביו"ט שני של גליות שהמגן אברהם הראה מקום לסי` תצ"ו והיינו להתיר ביו"ט שני של גלויות ואזיל לטעמיה בסימן שכ"ח ס"ק מ"ד דעובדא דאמימר הי` חולי קצת ותמה עליו דבודאי לא היה לפניו ספר תורת האדם להרמב"ן ז"ל ששם מפורש דעובדא דאמימר במכחל עינא נחשב חולי גמור ע"ש והדרינן בזה לכללא דלא ראה דברי איסור והיתר שכתב מפורש דביו"ט שני מותר כל שאר חולאים שאין בהם סכנה וממילא תמיה נמי מה שסיים שם באות כ"ג דמ"מ כיון דביו"ט ראשון יש צדדי היתר ברור להיתר בשני לא הי` צריך לזה שהרי מפורש כתבו האו"ה להיתר ביו"ט שני בכל אופן. וממילא מיושב נמי בזה מה שתמה על המג"א סי` תצ"ו והוא ז"ל כתב דנראה דלא כמג"א אבל הרי המג"א יש לו אילן גדול לסמוך עליו האו"ה דכתב מפורש כותיה, עכ"פ בהא נחתינן דביו"ט ראשון לכ"ע אסור ודלא כקצת אחרונים שצדדו גם ביו"ט ראשון בקצת אופנים וביו"ט שני מותר ברפואות שנאסרו משום שחיקת סממנים אפילו בחולה שאין בו סכנה וכדעת המג"א סי` תצ"ו וביו"ט שני של ר"ה אסור כיו"ט ראשון וכ"ש ביו"כ דאסור בכל מלאכה וליכא טעם משום מתוך וכה"ג כולי עלמא מודי דאסור כבשבת וזה ברור בס"ד.

ואף שיש עוד להאריך בזה ולפלפל בדבריו ובענין גונח יונק וגם בענין אי התירו איסורי דרבנן לחולה שאב"ס עיין א"ח סי` שכ"ח וסי` שי"ח מ"מ כבר הארכתי יותר משהזמן גרמא ולכן אסתגר כעת ידידו דושה"ט מכבדו ומוקירו כערכו המברכו בברכת התורה ללומדיה המצפה לישועת ה` כהרף עין בלב ונפש.

מנשה הקטן